סיפורו של ביבר הזכוכית, או: המתפרה

שמריהו פחטר ז"ל, המייסד של אימפריית הפחים שו"ש פחטר, היה אמן ויטראז' מקורי ושופע, ואיש קרית טבעון. לאחר אירוע מוחי שהשאיר אותו חצי משותק, התמסר לתחביב החדש והפך את ביתו שברחוב החורש לאקווריום מרהיב העשוי מעבודותיו - שאת כולן יצר ביד אחת בלבד.

יונתן הכיר את שמריהו כשלקח אצלו כמה שיעורי ויטראז', ובצירוף מקרים מעניין - התגלה שבתו של שמריהו, עירית, היא בעלת הבית של יונתן. ב-2019, שנתיים לאחר מותו של שמריהו, ביקרו יונתן, נמרוד ושירלי בבית פחטר, שעמד להיות מפונה ומושכר. בעקבות הקשר שנוצר החליטה עירית לתרום את עזבונו של שמריהו לטובת יצירת "פביליון שמריהו" - מבנה עשוי ויטראז', אותו ביקשנו למקום במקום ראוי שייאות לקבלו. אף נפתחה לטובת העניין קבוצת וואטסאפ ייעודית ושמה "ביבר הזכוכית", שם החלפנו שרטוטים, השראות וחלומות. קיווינו לעניין את מועצת קרית טבעון בהקמת המבנה ברחבת בנק לאומי במרכז היישוב, וביקרנו ביצירה הנהדרת "חלונות מתגשמים" שהוצגה באותו הזמן במסגרת פסטיבל "מקודשת" בירושלים, ושימשה לנו מקור השראה ארכיטקטוני.

היות שהטחנה היא מעין גלגול של קתדרלה, וקתדרלות נודעות בחלונות הויטראז' המרהיבים שלהן, היה ברור שגם טחנת הקמח ראויה לזגוגיות הצבעוניות. ובינתיים נערמו היצירות זו לצד זו בטחנה, מצפות לרגע המתאים להיגלות. הויטראז' הראשון ששיבץ נמרוד הייתה יונה פרוסת כנף, שמשקיפה ממרומי הקומות העליונות בטחנה החוצה, לשחקים.

במקביל, הוחלט לפנות את "חדר הצינורות" - חדר קטן שנדחסו בו כל הצינורות שנערמו לאחר פירוק הטחנה ממכונותיה - כדי ליצור את "המתפרה" - חלל שיתופי שיוכל לשמש נשות ואנשי טקסטיל, תפירה ואפנה. לשם כך שינסו אופיר כרמל ונמרוד מתניים והעלו את כל אותם הצינורות לאחסון במעלה הקומות, וכך התגבש לו כבדרך אגב גם קונספט העוגב בטחנה - שבתחילה תוכנן להדהד בפיר שעולה מהמתפרה אל על, ואמור היה להיות עשוי מצינורות הטחנה… ושעל אודות גלגוליו תוכלו לקרוא כאן: https://www.facebook.com/Theflourmill/posts/750393793013825

אופיר התגייס למשימה וסייע ביד נמרוד בתכנונים ובריתוכים, וכך שובצו להן יצירות ויטראז' נוספות בחלונות ובדלת המתפרה; עירית ראתה כי טוב, ובתמיכתה הוחלט לעצב את "ביבר הזכוכית" לזכרו של שמריהו, ולשבץ יצירות ויטראז' נוספות שלו לאורך הקיר האחורי. כך נוצר חדר הויטראז'ים בטחנה: חלל אינטימי ומיוחד שתאורתו הססגונית והרכה באה משלושה מקורות: מאור השמש שבחוץ דרך הויטראז'ים, מתוך שתי ויטרינות מבפנים, ומ-10 משאבות פניאומטיות הפורצות מתקרת החלל.

החדר המרהיב הפך להיכל הקודש של הטחנה: מעין Multi-Faith Prayer Room - דוגמת חדר התפילה לכל הדתות שאפשר לעתים למצוא בשדות תעופה; ולקינוח, האמן זאב לבינגר, שלמד במחזור הראשון של תכנית הלימודים הטחנה לאמנות חברתית בחרתיה, תרם לו את דיוקן היונה הקדושה, שמתנוסס על הקיר בגאון.

ב-1.5.2021 נערך קונצרט גאלה חגיגי בטחנה, בו נחנך באופן רשמי חדר הויטראז'ים לזכרו של שמריהו פחטר וכן פסנתר הכנף שהוענק לטחנה לזכרה של שרית רמתי; והתרומות מהערב היו קודש לפיתוח פרויקט העוגב.

הויטראז'יה משמשת גם כמתפרה קהילתית, ויש בה כמה מכונות תפירה חסונות ושולחן גזירה שקיבלנו בתודה מרותי מהמתפרה האגדית של הקיבוץ, לאחר סגירתה. יש גם מכונת אוברלוק נאה, ולא מעט שאריות בד מתלבושות ההצגה "רפול והים": מהן אופיר הכין את כיסוי פסנתר הכנף שלנו, עמנואל התקין תיקי טחנה בהדפס אפריקאי, וג'ניה בחר מהם לכסות מגברים.

אז אם יש לכן חלום כלשהו, אנו מזמינים מעצבות, תדמיתנים ואנשי טקסטיל לתפור פרויקט אפנתי בחדר הויטראז'; ומוזמנים בכל עת להסב למפגש אינטימי סביב השולחן בחדר הכי יפה בטחנה (והיד עודה נטויה…)